פסק-דין בתיק תע"א 3148-10

1. ביום 1.1.13 הגישה הנתבעת 1 הודעה לבית הדין על פיה היא מצויה בהקפאת הליכים וזאת בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי מרכז מיום 27.12.12 (פר"ק 56424-12-12). לפיכך עוכבו ההליכים בתיק.

2. במסגרת דיון שהתקיים ביום 3.1.13 בבית המשפט המחוזי מרכז ניתנה החלטה על פתיחת הליכי פירוק הנתבעת 1. בית המשפט מינה את רו"ח עליזה שרון ועו"ד קרן רייכבך סגל למפרקות זמניות של הנתבעת 1 (החלטת בית המשפט המחוזי מרכז והעתק עדכני מאת רשם החברות בנוגע לנתבעת 1 צורפו לתגובת הנתבעת2).

3. ביום 6.1.13 ובהמשך למסמכים שהוגשו לעיון, נקבע כי ככל שלא תוגש כל הודעה עד ליום 1.11.13, תמחק התובענה.

4. ביום 8.12.13 הודיע התובע לבית הדין כי משהליכי המו"מ בין הצדדים לא צלחו מבקש הוא להמשיך בהליך. הבקשה הועברה לתגובת הנתבעת 2.

5. הנתבעת 2  התנגדה לבקשה להמשיך ניהול ההליך ובקשה כי נורה על מחיקת התביעה. לטענתה משניתן צו פירוק לחברה או משנתמנה מפרק זמני אין להמשיך  או לפתוח בהליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובכפוף לתנאים שיקבע (סעיף 267 לפקודת החברות (נוסח חדש) , תשמ"ג- 1983). עוד נטען כי במסגרת הבקשה מנסה התובע לחתור תחת הרציונל של עיכוב הליכים כנגד חברה המצויה בהליכי פירוק, כאשר תחת הגשת חוב למפרק הנתבעת 1 כמתחייב , מבקש הוא לקבל העדפה בסדר הנשייה מבלי שיש לכך עיגון משפטי . עוד הוסיפה וטענה כי גם בהמשך ההליך נגדה בלבד אין כל טעם ואין כל הצדקה. התובע הועסק על ידי הנתבעת 1 ועל ידה בלבד. הנתבעת 1 לא מתכחשת לעובדה זו כעולה מסעיף 3 לתצהירה,  והתובע לא מתכחש לעובדה זו כעולה מסעיף 2 לתצהירו. כמעסיקתו לשעבר מרבית הנתונים והמידע הרלבנטי מצוי בידי הנתבעת 1 . המשך ניהול ההליכים ללא הנתבעת 1 יסכל בירור יעיל של המחלוקת בין הצדדים וחקר האמת. בנוסף נטען כי בטענות התובע כלפי הנתבעת 2 אין כל חידוש וזאת בשים לב לכך שהליך זה אינו שונה מהליכים קודמים שהתנהלו כנגד הנתבעת 2 ונדחו ע"י בית הדין הארצי לעבודה . כך בעניין ע"ע 328/07 אטיאס ואח' - רשות שדות התעופה ואח' , נקבע כי השירותים שמקבלת הנתבעת 2 מחברות המתמחות בתחום השמירה והאבטחה הינם שירותים במסגרת מיקור חוץ אותנטי ועל כן עובדי אותם חברות אינם עובדי הרשות.

לאחר עיון בבקשת התובע ובתגובת הנתבעת 2 ובמסמכי התיק הננו קובעים כדלקמן-

6. אשר לנתבעת 1 - כעולה מהמסמכים אשר צורפו לתיק, הנתבעת 1 מצויה בהליכי פירוק ומונו מפרקות  זמניות. סעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג- 1983 קובע כי - "משניתן צו פירוק, או משנתמנה מפרק זמני אין להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובכפוף לתנאים שיקבע".

7. לאור האמור לעיל ומשההליכים כנגד הנתבעת 1 מעוכבים בהתאם להחלטה מיום 1.1.13 לא ניתן להמשיך ולנהל ההליך כנגדה. יובהר כי   התובע רשאי לפנות בתביעת חוב במסגרת הליכי הפירוק.

8. אשר לנתבעת 2- הלכה פסוקה היא כי " סעד המחיקה על הסף הוא סעד קיצוני ובית הדין אינו נוקט בו אלא במקרים חריגים. בתי הדין לעבודה נוהגים בזהירות יתרה בבואם להכריע בבקשה למחוק תביעה על הסף ומעדיפים להורות על בירור העניין לגופו, על פני סילוק התביעה על הסף...כבר נפסק, כי 'בית-דין זה אימץ את ההלכות במשפט הכללי שיצאו מבית-המשפט העליון לעניין מחיקה על הסף, על-פיהן יש לנהוג בזהירות ולבחון בקפדנות את העובדות והטענות המופיעות בתביעה, וכל אימת שניתן לתקן פגם בתביעה אין למחקה על הסף'"(ראו:ע"ע 408/07 מדינת ישראל  - משה כהן (מיום 13.2.2008)).

כן נפסק כי -

"סעד זה של מחיקה על הסף מופעל על ידי בתי המשפט ביד קמוצה ובמשורה, ובבתי הדין לעבודה קצרה המשורה עוד יותר" (ראו:דב"ע נא 195-3 תובנה מכונות תרגום בע"מ- עמיחי סגל, פד"ע כג'  274, 277).  

9. בעניינינו , בכתב ההגנה ציינה הנתבעת 1 כי התובע הועסק על ידה מיום 1.5.07 ועד ליום 5.3.09. בתצהירו הצהיר התובע כדלקמן- " בחודש מרץ 2007 התקשרתי עם הנתבעת 1 בהסכם עבודה (להלן- ההסכם) בו הוסדרו תנאי העסקתי אצל הנתבעות כסורק בטחוני בנתב"ג" (סעיף 2 לתצהיר) .

10. מהאמור עולה אפוא כי הן הנתבעת 1 והן התובע טוענים כי התובע הועסק על ידי הנתבעת 1 . אשר על כן אנו סבורים  כי  הנתבעת 2 צודקת בטענתה כי מרבית הנתונים כמו גם המידע הרלבנטי והדרוש לבירור המחלוקות בתיק,  מצוי בידי הנתבעת 1 ולא ניתן יהא לבררם באופן ראוי ללא התייצבותה להליך.

לפיכך ,  המשך ניהול ההליך בהעדר הנתבעת 1  המצויה בהליכי פירוק, יסכל בירור יעיל של המחלוקת בין הצדדים ואפשרות להגיע לחקר האמת.

11. למעלה מהדרוש יובהר כי  מפסיקת בית הדין הארצי הנזכרת בתגובת הנתבעת 2 (עניין ע"ע 328/07) ניתן ללמוד כי התקשרות בין הנתבעת 2 לבין מעסיקים המעניקים סוגי שירותים מהתחום אשר העניקה הנתבעת 1 לנתבעת 2 (תחום השמירה והאבטחה), הינה התקשרות על דרך של מיקור חוץ אותנטי  על כן, עובדי אותם חברות (ובכללם עובדי הנתבעת 1) אינם עובדי הנתבעת 2.

12. על יסוד כל האמור לעיל , באנו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להמשך ניהול ההליך כנגד הנתבעות, להידחות .

13. לפנים משורת הדין ובשם לב לתוצאה אליה הגענו , לא ניתן צו להוצאות.